שבתאי חגואל
sabi
(1924-1994)
Date of death : 7/29/1994Place of death : tel aviv

Short Biography


Born thessalonikiLived

סיפור חיים

 

 

 

שבתאי (סבי) חגואל נולד בתאריך: 28.11.24 בסלוניקי שביוון ליוסף ולרוזה (לבית ואנה).

 

אביו נפטר בהיותו נער, ושבתאי נאלץ להפסיק את לימודיו כדי לעזור לאימו בחנות המכולת

 

המשפחתית ולתמוך בכלכלת המשפחה, שכללה עוד שני אחים צעירים ואחות.

 

כאשר פלשו הגרמנים ליוון, דחה סבי את הצעות חבריו להימלט מן הפולש הנאצי ולהצטרף

 

אל הפרטיזנים, מפני שלא רצה לנטוש את אמו האלמנה ואחיו שהיו זקוקים לעזרתו.

הוא 
התחזה ליווני נוצרי ששמו כריסטוס פאפאדאקיס והתקבל לעבודה בנמל סלוניקי.

 

ההתחזות הופסקה על ידו ב-1943 כאשר הנאצים אספו את יהודי סלוניקי כדי להעבירם ברכבות

 

ליעד לא ידוע. סבי הצטרף מרצונו אל אימו ובני משפחתו, כדי להיות איתם במסע זה ולתמוך בהם..

 

היעד הלא ידוע לא היה אלא מחנה ההשמדה אושוויץ. שם מצאו את מותם אמו, אחותו ואחיו הצעירים.

 

סבי הופרד מיד מבני משפחתו , הוא עבד בבירקנאו כאיש ניקיון בצריפים של קציני האס אס

 

(ס.ס. ברקה) , וכעובד בתחנת הרכבת (באנוף קומנדו). בהמשך הוא הועבר לוארשה שם עבד

 

בהריסת בתים ובניקוי לבנים (עבודה שגרמה לכפות ידיו את מחלת האקזמה אשר ליוותה אותו כל

 

ימיו). משם עבר למחנות דכאו, לנצברג, וטורקהיים, בנוסף לעבודתו כאיש שרות עבור

 

הקצינים הנאצים  הופיע סבי לפניהם  גם במופעי איגרוף. מופעים אלו הבטיחו  את הישארותו בחיים,

 

והיטיבו את תנאיו , כי לאחר כל מופע זרקו לו הנאצים אוכל וסיגריות, וסבי אסף זאת וחילק גם

 

לחבריו. בשל עיסוקו זה כינו אותו חבריו בשם "בוקסריקו".

 

בטורקהיים הוא עבד בתחנת הרכבת. ושם בתחנה הכיר את אשתו לעתיד חלינה  רוזנבאום, ילידת פולין,

אשר הגיעה ברכבת עם משלוח של 
נשים ממחנה ברגן בלזן.

 

מחנה טורקהיים שוחרר ב 29.4.45  סבי, חלינה, וחבריהם יצאו לחופשי. סבי  נשא את חלינה

 

לאישה בגרמניה, ותקופת מה לאחר השחרור הועברו  הניצולים ילידי יוון ונשותיהם ליוון.

 

באפריל 1946 ילדה חלינה את בתם הבכורה רוזה (שושנה) באתונה בירת יוון.

 

באוגוסט של אותה שנה הועלו הניצולים שבחרו לגור בישראל אל אניית המעפילים  "הנריאטה

 

סאלד". האנייה הכילה ניצולי שואה ביניהם גברים, נשים שחלקן בהריון, חלקן אחרי לידה, והרבה

 

 תינוקות. אבל עלייתם לארץ לא הייתה קלה. הבריטים ששלטו אז בארץ עצרו את האנייה ולאחר

 

מאבק מר גררו אותה אל חופי קפריסין. "הנריאטה סאלד" הייתה אניית המעפילים הראשונה

 

שנעצרה ע"י הבריטים ונוסעיה הועברו לקפריסין. לאחר ארבעה חודשי שהיה בקפריסין הועלו

 

הניצולים ארצה. עם העליה לישראל התגוררו סבי חלינה, ובתם בדרום ת"א. ביולי  1950 נולדה בתם

 

השנייה (שרה). .

 

סבי, שעקב הנסיבות היה חסר השכלה וחסר מקצוע, עבד בישראל בתחום הבניין כיוצק מדרגות,

 

מחלת האקזמה שנגרמה עקב עבודות הכפיה בוארשה הציקה לו מאוד בעבודתו זו, אך רק  לאחר

 

כעשרים ושש שנים, אחרי שבנותיו נישאו ועזבו את הבית, העז הוא לעזוב את העבודה ולחפש עיסוק

 

אחר.בשנת 1972התקבל סבי לעבודה בתע"ש (תעשיה צבאית) כאיש תחזוקה.ממקום עבודה זה, בו

 

זכה ליחס של אהבה והערכה, אף פרש לגימלות בגיל 65.

 

בשנת 1994 לאחר קרוב לחמישים שנות נישואין מאושרות, נפטר סבי ממחלה קשה.

 

סבי היה איש משפחה למופת, אהב מאד את אשתו, בנותיו ונכדיו. והיה ידיד נאמן לחבריו. 

 

אהב אנשים ואנשים אהבוהו. יהי  זכרות ברוך.

 

 

 

 

יוצר הזיכרון

שרה שלום

קשר לדף הזיכרון Father

קהילות

משפחה ומכרים

1 משפחה ומכרים
שרה שלום
שרה שלום
עיצוב ובניית אתרים: צוות דורות ממוריאליין,
כל הזכויות שמורות © מרכז מורשת יהדות שאלונקי ויוון, פ"ת 2016